ירקות קיץ בגינה

מהאביב עד החורף, במשך רוב חודשי השנה, קיים אצלנו אקלים ממוזג עד חם, ואנחנו יכולים לגדל בגינה כמה מחזורים של ירקות-קיץ. גידול ירקות בגינה אינו מסובך ותורם מזון בריא וטרי. לילדים ומבוגרים חובבי גינון מובטחת הנאה יצירתית.

מקבוצת ירקות הקיץ, שמותאמים לאקלים החם, אוכלים בדר"כ את הפירות. על כן אנחנו נהנים מהם במשך תקופת מה ולא באסיף חד-פעמי. יחד איתם אפשר להמשיך ולגדל בגינה גם ירקות חורפיים (כמו כרוב, כרובית, קולורבי, חסה, צנון, גזר ועוד), מהם אנחנו אוכלים חלקי-צמח שונים ובדרך כלל לא את הפרי.
כפי שנכתב בדף: ירקות- חורף בגינה הביתית. הם מותאמים לאקלים קר- ממוזג ויעדיפו בקיץ צל חלקי בצהריים, שמונע התחממות יתר של הצמח ושל הקרקע. צריך לזכור שמשך הגידול של הירקות בחורפיים מתקצר בקיץ ב- 2-4 שבועות בממוצע. 

הכנת השטח

לירקות הקיץ נדרשות לפחות 8 שעות שמש. רצוי לבחור מקום מוגן מרוחות חזקות. את פני השטח כדאי להכין בהתאם לסוגי הירקות שנבחר לגדל. למרביתם מועדפות ערוגות רחבות (120-150 ס"מ) ואפשר גם ללא ערוגות, גדודיות או תלמים. 

הכנת קרקע משולבת

מומלץ לשלב תוספת קומפוסט עם פעולות להדברת עשבים.
• אחרי ניקוי השטח- משקים בהמטרה כדי להנביט עשבים.
• מפזרים 7 עד 10 ליטר קומפוסט לכל מטר מרובע ומתחחים עמוק ככל הניתן. בכך מצניעים את הקומפוסט והופכים את נבטי – העשבים.
• ע"פ הצורך מכינים ערוגות וכיו"ב.
• משקים פעם נוספת ומטפלים נגד העשבים שנובטים בגל השני.
• מחלקים ומסמנים את המקומות לזריעה/ שתילה ע"פ המרווחים המומלצים.

זהירות: בכל המקומות שבעתיד מתוכננת בהם זריעת ירקות, לא מפזרים חומרים מונעי- נביטה.

אפשר לפזר בזהירות חומרים מונעי- נביטה רק בערוגות שנשתלו בהן שתילים, או לאחר שהירקות כבר נבטו, וזאת ע"פ ההנחיות שכתובות על אריזת החומר.  

גודל הצמחים כן קובע

בתכנון הגינה למספר ירקות חשוב להביא בחשבון את גודל הצמח וגובהו. נמוכים- אם יישתלו בצד דרום לא יסתירו שמש ליותר גבוהים בצד צפון. אם יישתלו בחסות הגבוהים, כלומר מצפון לגבוהים, ייהנו מהצללה חלקית וזה מתאים לירקות- חורף הרגישים לחום. בעזרת תירס, למשל, ניתן ליצור גדם שוברת רוח.

הדליה

לחלק מהירקות, כמו: עגבניה, פלפל, לפעמים מלפפון, וכמובן למטפסים, כמו: שעועית, לפופית הבטטה, כדאי לעזור לטפס בהדליה ולא לתת להשתרע על הקרקע. כך נשמח הפרי. את ההדליה מכינים עם ההשקייה מראש, או שהצמחים עדיין צעירים.  

הכנת השקיה
הירקות דורשים השקיה רצופה ומסודרת (למעט אבטיחים ומלונים לאחר התבססות הנבטים. רצוי להשקות בטפטוף כדי להימנע מהרטבת עלים. אפשרות השקיה בשילוב של צינורות עם טפטפות ברווח של 25 ס"מ, עם צינורות בעלי רווחים של 75-100 ס"מ, שמתאימים לגידולי מיקשה ולצמחים גדולים.

זריעה ושתילה

הסברה על זריעה- בדף איך זורעים בשמחה. המלצות לשתילה- בדף איך לשתול נכון בגינה.
אפשר לזרוע את רוב ירקות הקיץ. חשוב לשמור על הנבטים מפגעים ולדלל אם הנביטה צפופה מדי. כמו כן ניתן לרכוש שתילים בעלי מערכת שורשים מבוססת בתבנית "חישתיל" או בעציצונים. ההתבססות בשטח מחייבת הקפדה על השקיה בימים הראשונים.

תכנון מועדי הבשלה ומקום לגידול ירקות- קיץ (מצורף קובץ עם טבלה מפורטת)

דישון

החל מעונת הפריחה וחניטת הפרי, ובמשך גידול הפרי, כדאי לדשן את כל הירקות. מדשנים בתמיסת דשן (למשל 20:20:20). בריכוזים נמוכים בתחילה (5 סמ"ק למ"ק מים), עולים לריכוזים רגילים (25 סמ"ק למ"ק מים) בעונת הבשלת הפירות. לחילופין- אפשר לדשן בדשן גרגירי (ניתן 2-3 מנות בהפרשים של מספר שבועות). 

הגנת הצומח

צמחי הירקות רגישים במידה רבה למחלות עלים הנגרמות בתנאים של הרטבת עלים. בתקופת הלחות של תחילת הקיץ ובסתיו במיוחד צפויה פגיעה של פטריות קימחון וקמחונית בעלים וגם בפירות צעירים. פגיעת הפטרייה נראית כמו כתמי קמח, וחשוב למנוע את הפגיעה בכך שלא ממטירים על העלים. נלחמים במחלות עלים לסירוגין בתכשירים הבאים: סיסטאן, ספרול, מנצידן, הליוגופרית.
פעילות חרקים ומוצצים בקיץ נמרצת למדי וגוברת לקראת הסתיו עם קציר תבואות הקיץ בשדות. מרביתם משלימים מחזור חיים (מהטלת הביצים ועד להופעת בוגרים שמתרבים ומטילים) בתוך 3 עד 4 שבועות. הפגיעות צפויות בכל חלקי הצמח ויש לטפל במחזוריות של פעם ב- 15-18 ימים, כדי למנוע התפתחות של צעירים וזחלים הניזונים מהצמח.
פגיעה קשה של וירוסים (בעיקר היוצרים "כתמי מוזאיקה") נגרמת ע" חרקים מוצצים.
נגד פעילותם של עשי- לילה (פרפרים כמו פרודניה), פרפרי- יום, חגבים, כנימות, כנימות- עש, תריפסים, אקריות, חיפושיות- מלדרה וכיו"ב, נדרשים ריסוסים ופיזור פיתיונות של כמה תכשירים לסירוגין. מרססים במתליון, אטברון, פירינקס, נימגארד, סימשופר. נגד מזיקים המצויים בקרקע משתמשים בדיזיקטול גרגירי, פיתיונות ספסן, פירינקס גרגירי, מתזון- נגד חלזונות.
 
מקפידים על מילוי ההוראות המצורפות לאריזת חומרי ההדברה ונמנעים מאכילת פרי מיד לאחר שרוסס.

קשה מאוד להתמודד בנמטודות- שהן תולעי קרקע זעירות , שפוגעות בשורשים ובגבעולים. רק בהכנת השטח לגידול חדש אפשר לנסות לטפל בתכשיר רגבי.