טיפול בעצי הדר

נטיעה
נוטעים כל השנה, אך עדיף לנטוע באביב, מפני שבעונות החמות ההתבססות והצמיחה ממושכות ונמרצות.

מיקום
עצי הדר נשתלים במקום עם שמש מלאה ולא במדשאה. בתוך הדשא הם יסבלו מעודפי דישון ומים.

גיזום
ממעיטים בגיזום הדרים. כל גיזום לשם פתיחת אור למרכז העץ או להקטנת הגובה, רצוי שיעשה במתינות ובהדרגה.
מסלקים ענפים יבשים, שבורים, חולים וכן פריצות של חוטרים.
רצוי למרוח את החתך במשחת עצים.
למניעת מחלקות המועברות מהקרקע מקצרים קצות ענפים
הנוגעים בקרקע.

צריבות שמש
קליפת גזע או ענף שנחשפים לשמש נפגעים מהחום
ומתים. על כן מלבינים או עוטפים את האזורים שנחשפו לשמש.

השקיה
משתדלים לספק לעץ מים במידה ובהתאם לגודלו. עודפי מים ואדמת ביצה גורמים לתמותה. לביסוס מערכת שורשים גדולה ועמוקה, משתדלים להשקות במרווחי זמן גדולים ובמנות מים גדולות החודרות עמוק. באדמה חולית, בקרקע קלה או במדרון יש להשקות בתדירות גבוהה יותר. מחסור במים גורם נזק.
ההשקיה המועדפת נעשית בטפטוף או בגומה מוצפת. באזורי מרובי אבק רצוי מדי כמה שבועות לשטוף את צמרת העץ בהמטרה ולהוסיף לחות לעלים.
השקית הדרים השתולים במיכלים: הם דורשים מצע מנוקז והשקיות תכופות וגדושות, עד לאגירת עודפי מים שישטפו מלחים מאזור השורשים.
לפי הטבלה הבאה ניתן לחשב את המרווחים וכמויות המים הדרושים בהשקיית הדרים.

* מצורפת ב"הורד קובץ" טבלת מנות המים הנדרשות להשקיית עצי הדר.

פגיעת מחלות פטרייה
ברוב המקרים, עודפי לחות סביב הגזע ומגע ענפים בקרקע הם הגורמים למחלה המועברת מהקרקע. יש להרחיק מהגזע צמחיית חיפוי וכן חיפויי קרקע אחרים!
סוגי פטריות:
• הפיטופרה- גורמת לריקבון צוואר השורש.
• מלסקו- פטרייה החודרת אל הגזע והענפים.
• אלטרניה- פטרייה המרקיבה לבלובים ופירות צעירים.

מזיקי הדרים
למרבית המזיקים יש אויבים טבעיים שמועילים לנו ומצמצמים מאד את הפגיעה. שימוש מופרז בקוטלי חרקים פוגע גם באלה שמועילים לנו, לכן מרססים רק אם התקפת המזיקים מחמירה.
בעונת הפריחה קטילת חרקים תפגע בהאבקת הפרחים.
סוגי מזיקים:
* המינהדר - עש קטן שבעונות החמות זחליו נוברים בתוך העלה ומוגנים ע"י מעטפת העלים של ההדרים. מול האור ניתן לראות בעלה הנגוע את המנהרות והזחלים. בסופו של דבר העלה מתייבש ומתקפל ולעץ נגרם נזק רב. הטיפול: הגמעת העץ בקונפידור במינון ובעיתוי המוגדרים מפורשות על גבי האריזה.
* כנימות עלה - חרקים המוצצים בעיקר לבלוב צעיר וגורמים לעיוותים ולעצירת גידול. לעיתים הכנימות מעבירות וירוסים וכן מפרישות "טל-דבש" המושך נמלים ופטריות פייחת.
הטיפול: 1. ריסוס בתכשירי נים (כמו "נימגארד") הידידותיים לסביבה.
2. ריסוס באקוגן מלתיון (2 סמ"ק בליטר מים) או בפירינקס.
* כנימות מגן - חרקים המתקיימים מתחת לחיפויי שעווה קשה בצבעים שונים (אדום שחור, חום בהיר, סגול או צהוב) ופוגעות בפרי העלים. כמו כנימות העלה, גם כנימות המגן מפרישות "טל-דבש" המושך נמלים ופטריות פייחת.
הטיפול: 1. ריסוס בפירינקס.
2. פיזור "אויבים טבעיים" (צרעות טורפות ועכבישים טורפים).
3. הגמעה בקונפידור (כפי שכתוב על האריזה).
* תריפס ההדר- הצעירים ("הנימפות") מופיעים באביב. פגיעתם ניכרת בעיוותי הלבלוב הצעיר וגירוד בהיקף קליפת הפרי לאחר הפריחה.
הטיפול: ניתן רק לאחר שנשרו הפרחים, במלתיון או בפירינקס.
* אקריות (אקרית ההדר ואקרית הפקע)- עכבישים זעירים המוצצים ופוצעים את העלים או את ניצני הפקעים, שמהם מלבלבים ענפים חדשים. בעלים נוצרים כתמים מוכספים שמשחימים ובפקעים חל עיוות והפסקת צימוח.
טיפול: 1. ריסוס בנימגארד (1.5%).
2. ריסוס באקוגן ספייד (4.5 גרם אבקה בליטר מים).
3. ריסוס בפירינקס.
4. בהתקפה קשה במיוחד- הגמעה בקונפידור.

דישון
עדיף קומפוסט המאפשר שמירת קרקע לחה עם אוורור ומונע המלחה פתאומית של דשן כימי. בהתאם לגודלו של העץ, נותנים בתחילת הקיץ 10-15 ליטר קומפוסט וכמות דומה לפני הגשמים בסתיו. לחילופין, אפשר לתת מדי שלושה חודשים "הומוס" או "ביו-גן" לפי הכתוב על גבי האריזה.
להדרים במיכלים ניתן דישון של "אוסמוקוט" או "ביו-גן" במנות קטנות.
מחסורים או עודפים של חנקן (מהתפרקות מהירה של חומר אורגני ללא שטיפה נאותה) פוגעים בעץ.
מניעת כלורוזה (הצהבת העלים בגלל הזנה לקויה) נעשית ע"י איזון בדישון ובהשקיה ותוספת של ברזל מסיס (כילאט), המאפשר לעץ קליטת חנקן טובה יותר.
עלים צהובים עם עורקים ירוקים ניתן לחזק ע"י ריסוסי אבץ.



נזקי קרה
כתוצאה של קרה, יתכן שהעלים יתכווצו ללא
שינוי צבע, אך בד"כ הם יכמשו וימותו צהובים ולא תמיד
ינשרו. רק עם בוא האביב, כשמבחינים בלבלובי התחדשות
בענפים הפגועים, גוזמים ומסלקים את הקצוות שמתו
ולא מלבלבים.


נשירת פירות
קיים תמיד דילול טבעי המביא לנשירת פירות צעירים. נשירה מרובה מהרגיל מלמדת על מחסור/עודף קיצוניים של השקיה.



נשירת עלים
ההדרים הם ירוקי עד המחליפים עלים במשך כל השנה. נשירת עלים מוגברת במיוחד עלולה להיגרם בגלל מס' סיבות: מחסור במים, מחסור בחנקן, פגיעת כפור, או בשל התקפה של חרקים מזיקים.

התבקעות פירות
נגרמת ע"י שינויי לחות פתאומיים, למשל לחות רבה באוויר אחרי יובש או השקיה מרובה לאחר צמא מתמשך.

בהצלחה