גיזום שיחים ובני שיחים

הגיזום נועד להשיג כמה מטרות. לכן הוא נעשה בכמה צורות עיקריות:

א.      הקצרה

גיזום הנועד להקטין את ממדי השיח ולגרום להצטופפותו. משתדלים לקצר ענפים, לאו דווקא במפלס אחד, זאת עדי לשמור על צורתו הטבעית תוך עידוד פריצה של הסתעפויות משנה.

ההקצרה מתאימה לגיזום נשירים ולשיחים שבהם הפריחה מופיעה על ענפים צעירים.  בהקצרה- כמו גם השיח שעובר "תספורת עיצוב", חשוב לשיח שהבסיס יהיה מעט יותר רחב מהצמרת, כי כך חודר יותר אור ומתאפשר לבלוב בחלקו התחתון.

ב.      הסחה

גיזום שנועד לכוון את הצימוח של הענפים לצדדים או כלפי מעלה. בכך יוצרים שיח רחב או צר ולעיתים- גבוה או נמוך, כנדרש. גיזום כזה נלווה בדרך כלל לגיזום דילול.

ג.       דילול

נעשה כדי לדלל ענפים במרכזו של שיח צפוף וכך לאפשר חדירת אור, אוורור וחומרי ריסוס. הדבר מביא ללבלוב מחודש מבלי לפגוע בצורה החיצונית של השיח ולשיפור הפריחה.  כמו כן מתאפשרת החלפה הדרגתית של ענפים מבוגרים בענפים צעירים- יותר חיוניים. גיזום כזה נלווה בדרך כלל גם לגיזום הסחה.

ד.      חידוש

נועד להחליף מבסיסם את הענפים המבוגרים של השיח, בצימוח צעיר וחיוני זהו גיזום המביא להחלפת כל הנוף, בשיח שמאבד צורה מפאת גילו או מפגעי- הזמן.

כדי לציין שחשוב לסלק נצרים בלתי רצויים, הפורצים מהשורשים ולא מהגזע (למשל: טקומית, לילך, ברברית וכו').      

ה.      עיצוב פיסולי

נועד לשמר צורה אחרת ולא "פרועה" של השיח. מקובל כתספורת חוזרת של פני השיח, כמו בגדר חיה. נועד להבלטת גושי עלים וחשיפת גזעים בסדרת גיזומים (TOPIARY ) ליצירת "פומפונים" או דמויות. משמש בעיצוב בונזאי ושיחים דמויי "עצים ננסיים".

התאמת צורת גיזום לאופיו ותכונותיו של הצמח

לכל קבוצת צמחים, שיש לה אופי לבלוב ומבנה ענפים מיוחד- ישנו גיזום אופייני המתאים לה. זה מאפשר הגלדת חתכים, שמירת צורה והמשך פריחה אופיינית.

• גיזום חזק השומר על בסיס השיח וחוזר על עצמו בחורף מדי שנה, מתאים לנשירים מותנים (למשל: ורדים, לגרסטרמיה ואפילו קיוי או גפן). לפורחי חורף נשירים (כמו פורסיתיה נטויה, פריש יפני וכו') הגיזום יעשה מיד לאחר הפריחה באביב המוקדם.
•  גיזום, דילול והקצרה אופייני לצמחים כדוריים וצפופים (למשל: יסמין ערבי, איריופס, חרצית שיחית, לבן עלה/לויקופילום- שונים, צמחי תבלין כמו רוזמרין, אזוביון וכו').
•  גיזום חידוש מדי שנה עד שלוש שנים (למשל: רוסליה, עפרית הכף, ברברית יפנית, סביון רחב עלים).
• גיזום "תספורת" פורמלי, הנעשה לגדר חיה, ייעשה בקיץ ובסתיובתכיפות רבה (פעם בחודש- חודשיים). התיקונים לשלד- השיח נעשים עד אמצע האביב, אך לא בחורף. (למשל מתאימים לגדר: אלת המסטיק, הדס, ליגוסטרום, טקומית הכף, דורנטה, היביסקוס סיני, סולנום רנטונטי, צסטרום, שיח אברהם משולש וכו').
• גיזום הקצרה, רק של הקצוות הירוקים- במידת האפשר, מאפיין את הטיפול במחטניים. תמיד נשאף שנחתך יעשה סמוך להסתעפות קיימת ונשמור על ענפונים קטנים המסתעפים מהענף שנגזם- אל הכיוון הרצוי לנו. במחטניים לא מקצרים, ברכך כלל, גזע מרכזי שכבר התעצה, מבלי להתאים ענף ממשיך. גם לא גוזזים בתספורות רצופות, כי כך נתעוות מראהו החיצוני של השיח.
• גיזום לדילול, או הקצרה וחידוש של שיחים בעלי פריחה שרביטית מתמשכת נעשה     באביב (בוגונביליה, אבליה) או בסתיו (אדמדום גדל גביע) בכדי לא לפגוע בפריחה ובצמיחה.

גיזום שיחים ובני שיחים

השיחים ובני השיחים, הם צמחים המתאפיינים בענפים מעוצים, או מעוצים למחצה, המסתעפים קרוב לפני הקרקע וגובהם בדרך כלל, אינו עולה על 5 מטר.

לכל השיחים ישנה מחזוריות צימוח במשך השנה. למרביתם- בחורף הצימוח איטי. לשיחים הנשירים זו עונת התרדמה, אשר בה הם עומדים בשלכת. רוב השיחים מגיעים בקיץ ובסתיו לשיא פריחתם והבשלת פירותיהם.

את הגיזום נשתדל לבצע לקראת התעוררות הלבלוב והצמיחה ולאחר עונת הפריחה ו/או הבשלת הפרי. מכאן, המועד הרצוי לגיזום הנשירים- יהיה בחורף ושל רוב ירוקי העד- בתקופת האביב.

לפני שמתחילים לגזום כדאי לראות מהי צורת הצמיחה האופיינית של השיח ולהימנע מטעויות המעוותות את צורתו.

ישנם שיחים משתרעים מטבעם. (למשל: חבושית אופקית, לנטנה לילכית, ערערים משתרעים, רוזמרין בלו וכו').

רבים יוצרים צורה כדורית. (למשל: אזוביון רפואי, גבנון/קופיאה, פיטוספורום ננסי, פלרגוניום/גרניום זקוף, עפרית הכף).

ישנם הנפרשים כמו גביע של ענפים שרביטיים. (למשל: אבליה, אדמדום, בוגונביליה, יסמין גדול פרחים, רוסליה, ערער מינט ג'ולפ).

הבולטים והגדולים ביותר הם שיחים המגיעים לצורת עץ קטן (2-5 מטר) עם כמה גזעים. (למשל: אלת המסטיק, ברברית יפנית, הדס, היביסקוס סיני, לגרסטרמיה הודית, ליגוסטרום (שונים), מורן החורש, ער אציל).

ישנם בעלי נוף צר עם "צורה ברושית". (למשל: לילך, מוריה מכבדית, ננדינה, ובעיקר- ברושים, ערערים זקופים, תוויות).

לשמירת בריאות הצמח, עלינו להרחיק תמיד ענפים שבורים או נגועים ביובש, במחלות ובמזיקים נוברים. ככל שניתן, נשתדל לגזום כמה מילימטרים מעל לעיניים (או עין) בריאות. מהעיניים יגדלו ענפי משנה או פרחים.