גיזום עצי פרי

הגיזום נדרש לעיתים קרובות, לסילוק ענפים פגועים ויבשים, או להגבהת גזע, כדי לפתוח מרחב מוצל מתחת לענף.

קיימות 4 מטרות לגיזום. בהתאם לאופי הצמיחה של העץ, אנחנו משלבים ביניהן על פי צרכינו:

1. קיצור ענפים: נועד להקטנה והנמכה של העץ.
2. דילול ענפים: מאפשר כניסת אור אל נוף העץ, ובכך ניתן להגביר פריחה
    לפרי. (רק לעיתים רחוקות נוהגים לקטום את קצות הלבלובים, כאשר נדרשת תוספת אור
    לפרי).
3. הסחה: גיזום שנועד לכוון ולעצב את ענפי העץ כרצוננו, אל המרחב המתאים.
4. חידוש: להחלפה של ענפים צעירים נושאי פרי לאחר שאיבדו מחיונותם.
    (בד"כ החלפה של ענפים עבים בעצים בוגרים, יותר איטית, וחידוש נעשה גם ע"י הרכבה).

גיזום נכון

גיזום ענף עבה - נעשה ב-3 שלבים כדי למנוע תלישת קליפה.
    1. חתך מלמטה עד ל-1/4 מקוטר הענף.
    2. חתך מלמעלה לכריתת הענף.
    3. מלמעלה, בזווית המתאימה, חתך חלק ככל האפשר, ומריחת החתך
        במשחת עצים.

אפשר להתייחס בהכללה לארבעה "טיפוסי עצים", לכל "טיפוס" עלינו להתאים את המועד ואת צורת הגיזום הרצויה: 

עצים נשירים בעלי פרי עסיסי

ביניהם אפרסמון, רימון, תאנה, תות, ובעיקר ממשפחת הורדיים - אגס, 
    אפרסק, נקטרינה, גודגדן, חבוש, משמש, שזיף ותפוח.
    ** משתדלים לעצב את העץ בצעירותו, לצורת גביע בעל 4-6 ענפים עיקריים,
        ושלא יעלה בגובהו על 4-5 מטרים.
    עצוב "גביע" - ענפי השלד בהיקף הנוף. המרכז פתוח, ללא ענפים.
    ** אפשר ע"י קשירת ענפים צעירים וגמישים, לפרוש את העץ בהדלייה, כדי
        לקבל עץ נוח לקטיף, לצורת חנוכיה או לפלמטה (הדלייה בקומות, עם
        חוטים חזקים).
    ** הם חונטים פרי על גבי ענפי-פרי צעירים (בני שנה עד חמש שנים),
        מחליפים אותם מדי פעם בגיזומי חידוש.
    ** הם נגזמים בחורף עד לתחילת האביב, לפני הפריחה והלבלוב.
    ** לאחר קטיף הפירות, אפשר גם בקיץ-סתיו לעשות "תיקונים", שבהם
        מסלקים פריצות שרביטיות צפופות (למשל באגסים, שזיפים, רימונים).

עצים נשירים בעלי פרי אגוזי או חצי יבש 

ביניהם אגוז המלך, אגוז פקאן, אגוז שחור, אלת בוטנה (פיסטוק), שקד, 
    הווניה (עץ הצימוקים), שיזף תרבותי ועוד.
    ** הם נגזמים בחורף, בעונת השלכת.
    ** משתדלים לדלל קטעי צמרת צפופים.
    ** מקטינים נוף רק לנוחיות, על אף נשירת האגוזים בעונת ההבשלה.
    ** בעצים נותני פרי בסרוגיות (למשל- פקאן), גוזמים חזק בחורף לאחר שנה
        מעוטת פרי. 

עצים ירוקי עד

ביניהם אבוקדו, אנונה, גויאבה, הדרים למיניהם, זית, לונגן, ליצ'י, מנגו, אגוז
    מקדמיה, ספוטה, קפה, קרמבולה, שסק ועוד.
    ** מבצעים בהם בעיקר גיזומי דילול להכנסת אור למרכז העץ, אפשר למשל
        לפתוח "חלונות".
    ** לנוחיות בקטיף, מקובלים גם גיזומי הקטנה והתאמה לשטחים קטנים.
    ** הם נגזמים לאחר הקטיף, תוך התחשבות בעונת פריחה וחניטת הפירות,
        בד"כ בעונת הסתיו או באביב. 

כאלה שאינם נגזמים

למשל- פפיה, בננה, תמר.

יעוץ נוסף ניתן לקבל במשתלות יגור.
בהצלחה...