כל אחד יכול לזרוע פרחים, ירקות וצמחים מיוחדים כרצונו. עבודת הזריעה שנעשית בעדינות ובתשומת לב, מבטיחה הנאה ותוצאות טובות. ניתן לזרוע ישירות בגינה וכמובן גם במנבטה תחילה או במיכלי גידול.
כיצד לקנות שקית זרעים
יש לברר על פי השם והתמונה, האם הם באמת של הצמח הרצוי. כדאי להתייחס ולפעול לפי ההמלצות שנכתבו על האריזה ומתייחסות לתאריכי זריעה ותפוגת חיוניות, למרווחים ולעומק הזיעה.
איסוף ושמירת זרעים
אם מצאת צמח יפה, עליך לעקוב אחרי הבשלת הפרי, לאסוף פירות לפני שיא הבשלתם ולחלץ מהם את הזרעים. זרעים נקיים ויבשים חייבים בטיפול נגד מחלות וזיקים, בערבוב עם אבקות של חומרי הדברה.
שמירת הזרעים נעשית במעטפה או כלי המאפשרים נשימה, אך סגורים נגד חרקים ומכרסמים ומוחזקים במקום חשוך ויבש. יש לרשום,כמובן, את השם, הצבע ותאור מיוחד, המקור ותאריך האיסוף של הזרעים.
זריעה ישירה בשטח
היתרונות
שיטה מתאימה לשטחים גדולים.
חוסך שתילות. הנבטים מפתחים בצורה טבעית.
החסרונות
בזבוז בכמויות זרעים. קושי בשמירה נגד נביטת עשבים. קשה לדילול.
הכנות מקדימות
לאחר תיחוח טוב של השטח, עם דישון וזיבול, בודקים אם ההשקיה פועלת כראוי. מנביטים עשבייה ומתחחים שוב.
אסור לטפל בחומרים מונעי נביטה.
מכינים ציוד כנדרש (למשל מקלות, דקר, צינור להידוק, יתדות וחבלים, שיפודי-עץ לגריל עם קשים צבעוניים לשתייה שישמשו לסימון, מפזרת דשן ידנית וכו'). ומעט קומפוסט מפורר היטב. זרעים קטנים במיוחד כדאי לערבב עם חול יבש, כדי לאפשר פיזור יותר טוב.
זריעה בפיזור
מתאימה לזרעים קטנים של דשא, פרחים עונתיים ופרחי בר.
להצנעת הזרעים, מומלץ לחזור אחרי פיזור הזרעים (אפשר גם עם מפזרת דשן) ולגרף את פני השטח. אחרי כן, כדאי להדק בגלגול צינור- ברזל, חבית קטנה וכיוב'.
בסיום משקים היטב. בהמשך- מקפידים להרטיב את פני השטח למניעת יצירת קרום יבש.
זריעה בתלמים
מתאימה לירקות ופרחים, בעלי זרעים בכל גודל. בעזרת מקל או מעדרון משולש, מכינים תלמים ברווחים הרצויים ובערך 2/3 מהעומק הרצוי לזריעה. מהדקים את תחתית התלם בעזרת מקל שוכב, או בתפיחות יד (כמו בקראטה).
ההידוק מעמיק את התלם.
אחרי פיזור הזרעים (ולא צפוף), מכסים במעט מאוד קומפוסט מפורר ומעליו אדמה. מסמנים את תחילת התלם. מהדקים בטפיחות יד קלות ומשקים היטב בזילוף עדין.
זריעה בגומות
מתאימה לירקות ופרחים בעלי זרעים בכל גודל. השיטה מתאימה גם לאדניות ועציצים גדולים.
להכנת הגומות נעזרים בדקר, או מקל כדי לזרוע יחידים או מקבצים ברווחים הנדרשים, (אפשר לסמן בעזרת שיפוד עץ וקש- שתייה צבעוני), מכסים כנ"ל ומהדקים קלות. משקים.
זריעה במנבטה (ובמיכלים)
היתרונות
עבודה נוחה; אפשרות טובה וחסכונית לטפל בכל נבט; שמירה קלה על נבטים נבחרים; מאפשרת טיפולים למניעת נביטה של עשבים בשטח.
החסרונות
תוספת עבודה בשתילה; נדרש מקום למנבטה.
הכנות מקדימות
- במנבטה לא עמוקה מדי, למשל אדנית סטנדרטית, מכינים פתחי ניקוז רבים וקטנים.
- אפשר להשתמש במצע גן קנוי מפורר היטב (רצוי מסונן ברשת 3-5 מ"מ). או להכין לבד מצע זריעה בהרכב: 2 יחידות קומפוסט מפורר, 1 יחידה פרלייט חקלאי, 1 יחידה טוף דקיק=0-2 (או חול שטוף ממלח). אפשר להוסיף 1 יחידה אדמה מסוננת.
- חיטוי המצע נעשה בערבוב גרגרים של מנצידן ודיזיקטול או פירינקס. (אפשרות מסריחה ויעילה ביותר, לחטא את המצע בתנור, למשך שעה בטמפ' 150-180 מעלות).
- ממלאים את המיכל, כך שתערובת המצע תהיה כ- 2-5 ס"מ מתחת לשפת המיכל ומהדקים קלות.
- משאירים מעט מצע וכן קומפוסט מפורר לצורך כיסוי הזרעים.
- מכינים ציוד כנדרש (למשל: ציוד לסימון, שקיות/יריעות פלסטיק שקוף לכיסוי, פלסטיק להחשכה, ראש משפך להשקיה בזילוף עדין).
- רצוי לנסות להנביט במנבטות- תאים (חישתיל).
שלבי הזריעה
- משקים היטב ומאפשרים נגירה במשך יום- יומיים, מהדקים קלות.
- פיזור הזרעים. אפש בשורות (או תלמים), במקבצים קטנים, או על פני כל המנבטה.
- מכסים את הזרעים בשכבת קומפוסט ומצע. עובי שכבת הכיסוי יהיה כמומלץ על גבי אריזת הזרעים, או בגובה 2-4 פעמים של קוטר הזרע ולא יותר!
- משקים היטב בזילוף זהיר.
- מכסים בניילון ומציבים במקום מוצל וחמים.
- אחרי יומיים בודקים נביטה מדי יום ואחרי הצצת הנבטים חושפים בהדרגה לאור. בהמשך מסירים ניילון ומשקים למניעת התייבשות. באקלים קר או בלילה ניתן להמשיך לכסות כדי לשמור על הנבטים. נבטים שלא מקבלים אור מתארכים ונשארים דקים וחולניים.
העברת נבטים אחרי הנביטה
אם יש עודף נבטים, חשוב לדלל כבר עם הופעת עלים אמיתיים. מסלקים בזהירות, בעזרת שיפוד עץ את הנבטים הדקים והפחות יפים.
אם חשוב לנו כל נבט- מעתיקים אל מנבטה מעט יותר עמוקה, דווקא את הנבטים היותר גדולים. ע"י קיטום קל של השורש הם יפתחו מערכת שורשים בריאה ומסועפת.
בהגיע הנבט לעלה אמיתי שלישי הוא מוכן לשתילה. ניתן בעזרת מזלג, עיפרון, שיפוד וכיוב' לחלצו מהמנבטה, תוך שמירת שלמות גוש השורש וקיטום קצה בלבד, להכינו לשתילה. בין מנבטה לבין השתילה בשטח יש לשמור את הנבטים בעטיפה לחה, כי כל התייבשות קלה מסכנת את קיומם.
הערה: גם בשטח ניתן בזהירות, לדלל נבטים ממקום צפוף ולהעבירם אל קטע ערוגה ריק מנבטים.
הגנת הנבטים ממפגעים
נגד מחלות
מרססים בשעת הצורך בחומרי הדברה מומלצים. במנבטות ניתן לרסס בתרסיסים מוכנים (ספריי). נגד מחלות בשורש ובצוואר השורש לנסות לטפל במנצידן.
נגד מזיקים מוצצי עלים
חומרי הדברה כנ"ל. נברנים (עכברים וכד') וחלזונות מטופלים בפיתיונות מורעלים.
הציפורים
חובבות זרעים ונבטים, יגורשו בהפחדה, (דחליל, רשת חוטים שחורים בין יתדות בגובה 20-30 ס"מ; חפצים נוצצים על פני השטח).
על זרעים ונביטה
הריבוי בצמחים העילאיים, מתקיים בטבע מזרעים שנוצרים לאחר ההפריה בפרח. ישנם זרעים גדולים (למשל: בוטן, חמנייה, פקאן) עד
לקטנים ביותר כמו אבקה (למשל:ביגוניה, פרג).
בתוך מעטפת הזרע קיים עובר, שממנו מתפתחים כלפי מטה- שורשון ומערכת שורשים וכלפי מעלה ניצרון וגבעול הנושאים עלים ראשוניים. עלים אלה בזרע, הם חלק ממאגר המזון שמשמש את שלב הנביטה, גם ללא קליטת חומרי מזון מבחוץ. העלים הראשוניים בזרע- נקראים עלי- פסיג. רוב הצמחים רחבי העלים הם דו- פסיגיים. ישנם צמחים חד- פסיגיים (עמו: דגניים, סחלבים, אירוסים, דקלים). אולם ישנם גם רב- פסיגיים (כמו: עצי מחט, ציקסים).
כאשר מתקיימים תנאים ייחודיים, המתאימים לכל זרע, מתקיימת הנביטה. נדרשים לכך: לחות, חום רצוי, מידת תאורה, השלמת תרדמה בעובר, התפרקות ושטיפה של חומרים שמעכבים נביטה, בקיעת קליפה וכיוב'. יש זרעים המסוגלים לנבוט בתקופה קצרה ביותר
סמוך להבשלתם. ישנם אחרים שמתעכבים ויכולים לנבוט לאחר שנים רבות. אם הזרעים גדולים דיים, אפשר לבדוק את בריאותם ע"י חיתוכם. אם תוכנם לבן והם אינם חומים או ריקים, הם בדרך כלל חיוניים.